מופלאותה של כל נשימה

הייתה זו עירית, האישה והאגדה לפילאטיס ולשאר ענייני גוף ונפש שלראשונה המחישה לי את חשיבותה וכוחה של נשימה.

אני ממש זוכרת את השיעור הראשון שבו היא הסבירה את עקרונות הנשימה הנכונה, מהשרעפת תוך ניפוח הבטן התחתונה לבלון וכמה שזה הרגיש מוזר, הרי אנחנו מבלות חיים שלמים בניסיון לצמצם ולטשטש אותה למינימום האפשרי.

בתרגילים הקשים ביותר, כשכל השרירים שלי מסמנים ברעידות הולכות ומחמירות שאין אותי, עירית לימדה אותי לנשום ובמיוחד לנשוף את הקושי ובכך למצוא בתוכי כוחות על שלא ידעתי על קיומם שאפשרו לי לסיים את התרגיל בכבוד יחסי.

אנפורצ'נטלי, שירלי של לפני 7-8 שנים לא השכילה לקחת את התובנה הזו צעד אחד קדימה. מהיכרותי האינטימית איתה, היא פשוט לא הייתה מסוגלת. שירלי של אז הייתה אדם סופר ציני, שמילה כמו מדיטציה הריחה לה כמו שרוואל מסריח מהודו, ובואי, שרוואל זה לא לוק שהולם אישה פטיט כמוני – כמוה (או כל אישה אחרת לצורך העניין).

למקרה שנבהלת, אני עדיין שומרת על זכותי לציניות מעת לעת, אבל הדלת שנפתחה לי בתהליך ההתפתחות האישית שלי, גילתה לי עולם שבו הציניות אינה נדרשת. רכשתי בו המון ידע מבוסס מחקר שתכל'ס, את חלקו, הגוף שלי – אילו הייתי קצת יותר בשקט והרבה יותר בקשב – כבר ידע ודי התפלא על הבורות שלי.

אז למקרה שאת כמוני של פעם, בואי לא נקרא לזה מדיטציה. בואי נקרא לזה "נשימות", או "כמה דקות של שקט", או "איזו מלכה אני שאני סוף סוף מקדישה זמן לעצמי!" מה שמתאים לך, העיקר שתסכימי לנסות. כי כמות היתרונות הפיזיים של נשימות עמוקות היא עצומה אבל אני בטוחה שאצליח להדליק אותך עם רק קמצוץ מהיתרונות המנטליים: הפחתת סטרס וחרדות, שינה עמוקה וטובה יותר, שיפור בתפקודים הקוגניטיביים (היה שלום brain fog מעפן) שיפור ביכולת הלמידה, היצירתיות ותהליכי קבלת החלטות…

נו? מה את אומרת? כי ממילא את נושמת נון סטופ, רק שהנשימה הרדודה שהתרגלנו אליה בעולם המערבי שאנחנו חיות בו, לא ממקסמת את הפוטנציאל הגלום בנשימות עמוקות ומכוונות. אז בואי נשחרר קצת אנדורפינים, לאף אחת מאיתנו זה לא יזיק…

מה שאת צריכה לעשות זה כולה למצוא 5 דקות שקטות (אני ממליצה כמה שיותר מוקדם ביום שלך, אבל כל חלק מהיום שמתאים ללו"ז שלך הוא מצוין) לשבת / לשכב איך שנוח לך (את ממש, אבל ממש לא צריכה לשבת ברגליים משוכלות), לעצום עיניים ולהתרכז בנשימה שלך.

שימי לך טיימר, כדי שלא תתעסקי בשאלה האם פרק הזמן שהקצבת כבר עבר או לא ובכלל, בואי נתייחס שניה לרצף המחשבות הבלתי נמנעות שיציפו אותך מאותה שניה ואילך.

קו הייצור במוח הנשי שלנו מייצר מחשבות כל הזמן. לא אומרת שהמוח הגברי לא, פשוט כמה כבר אפשר לחשוב על סקס? Any ways, אי אפשר לעצור או לשלוט בנחשול המחשבות הזה, אולי רק נזירים בודהיסטים שהקדישו את חייהם לנושא ומן הסתם מתנזרים מסקס, ככה שזה הגיוני שאין להם על מה לחשוב, אז אל תנסי. כשתתרגלי את הנשימות העמוקות והמלאות, תשומת הלב שלך תתמקד בנשימות (והמחשבות שלך יהיו ברקע). כשתשומת הלב שלך תעבור להתמקד במחשבות, הנשימה שלך תחזור לסורה, כלומר תהפוך לרדודה. תבטיחי לי שכזה יקרה את לא תתבאסי ותצאי בהצהרות שאת "גרועה בזה" ו"שזה לא בשבילך" כי זה קורה לכולם! תמיד! (כאמור, אולי עם הנזירים כיוצא מן הכלל). פשוט תחייכי לעצמך, תכירי במחשבה שהגיעה אליך ותשלחי אותה בחזרה תוך כדי התמקדות מחודשת בנשימות העמוקות שלך.

וזהו. באמת שאין פה איזה סוד גדול של יודעי דבר, או טכניקה מורכבת. הרווח ידוע לכל מי שניסה והתמיד והנה אני חולקת אותו פה איתך.

הבונוס בשיטה הפשוטה והחכמה הזו היא שניתן לתרגל אותה בכל מקום, בכל זמן, בלי אביזרים, ללא עלויות, בלי צורך בהתארגנות מיוחדת, ככה, כמו שאת! 

אז מתי יש לך חמש דקות פנויות היום?